עו"ד אבירם עופר ואח' נ' כהן ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בתיק זה בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו בכתב לאחר מספר דיוני הוכחות אשר התקיימו בתיק זה.

מר גדעון כהן הוא נתבע 2 בכתב התביעה שהוגש מטעם התובעים ויכונה להלן "הנתבע". התביעה הוגשה במקור נגד נתבע נוסף – אביו של הנתבע, מר דוד כהן.

ביום 11/2/09 ניתן פסק דין נגד הנתבע אשר בוטל ביום 12/4/10 תוך חיוב הנתבע בהוצאות בעקבות בקשה לביטול פסק דין שהוגשה מטעמו. חל עיכוב בדיון בתביעה נגד הנתבע, ובשל כך פוצל הדיון בעייננו של הנתבע מהדיון בעניינו של אביו, מר דוד כהן.

ביום 3/10/10 ניתן פסק דין בתיק זה נגד מר דוד כהן שלפיו חויב לשלם לתובעים סך של 354,779 ₪ בתוספת 10,000 ₪ בגין הוצאות ו- 20,000 ₪ + מע"מ בגין שכ"ט עו"ד.

התביעה הוגשה על סך של 600,924 ₪ וכללה תביעה בסך 443,474 ₪ נגד מר דוד כהן ותביעה בסך של 157,450 ₪ נגד הנתבע. פסק דין זה יתייחס לתביעה נגד הנתבע בלבד, דהיינו לתביעה בסך של 157,450 ₪.

התובעים שהם עורכי דין טענו כי ייצגו את הנתבע ואת אביו (להלן "הנתבעים") החל משנת 1997 ועד לשנת 2002, ושאגב ייצוגם קיבלו הנתבעים תמורה מרבית בגין המקרקעין שהחזיקו (שכירות מוגנת של מר דוד כהן ובני משפחתו בדירת שני חדרים של עמידר, חמש דירות מגורים בפרויקט "תאומי דקלים" ברח' הדר 11-13 בחולון וכן מגרש נוסף).

לטענת התובעים, הנתבעים חתמו על הסכם שכר טרחת עו"ד שעל פיו התחייבו לשלם לתובעים 10% בתוספת מע"מ מכל תמורה שתתקבל עבור המקרקעין.

כן נטען בכתב התביעה כי הנתבעים חתמו על הסכם שכ"ט עו"ד מיום 18/9/97 (נספח א' לכתב התביעה) ועל ייפוי כוח. בכתב התביעה מתואר כיצד הובילו התובעים למצב שבו הנתבעים קיבלו הצעה מהיזם לקבלת הדירות והמגרש הנ"ל - הצעת היזם מאוגוסט 2000 - אולם הנתבעים שלחו לתובעים מכתב מיום 9/4/02 של עו"ד יעקב פירוזמן אשר הודיע כי הוא בא כוחם של הנתבעים ויש להעביר אליו את כל המסמכים הקשורים לעניינם. כמו כן נטען כי מספר חודשים לאחר מכן הגיעו הנתבעים להסדר מיום 26/3/03 אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי אשר דן בתביעת הפינוי אימץ את הסדר הפשרה מיום 26/3/03 הנ"ל בפסק דין מיום 9/2/06. בכתב התביעה הועלו טענות נוספות בדבר ניסיונם של עורכי הדין החדשים של הנתבעים להגדיל את התמורה מעבר לסכום שהוצע בהסדר הפשרה הנ"ל, ללא הצלחה.

בכתב התביעה ישנה התייחסות מפורשת לשכר טרחת עוה"ד המגיע לתובעים בגין הדירה שקיבל הנתבע - סך של 106,260 ₪ בגין דירת ארבעה חדרים, סך של 46,200 ₪ בגין המגרש וסך של 4,990 ₪ בגין דמי שכירות שקיבל הנתבע עבור 18 חודשי שכירות לפי 600$ לחודש.

בכתה ההגנה של הנתבע, נטען, בין היתר, בסע' 3(ג) כי "הנתבע מכחיש את עצם החתימה על ההסכם" מיום 18/9/97. כן נטען בסע' 3(ו) כי התובעים או מי מהם לא עשו "שום פעולה עבור הנתבע". בנוסף לכך נטען כי במשך 11 שנים לא היו מגעים או פניות כלשהן בין התובעים לבין הנתבע (סע' 3(ז)), התובעים מעולם לא ייצגו את הנתבע בשום עניין (סע' 6(ב)), ומעולם לא ניהלו עבור הנתבע "שום מו"מ" (סע' 7(ג)). בסע' 10(ג) נטען שוב כי הנתבע מעולם לא חתם על הסכם שכר הטרחה, וכי התביעה של מנהל מקרקעי ישראל לא הוגשה נגד הנתבע אלא נגד הוריו בלבד (סע' 10(ז)). בסע' 11(ג) נטען כי הנתבע מעולם לא נתבקש לחתום על הסכם שכר טרחה. כן טען הנתבע כי לא דיבר עם הוריו 15 שנה ולא קיבל כל דבר דואר אשר נשלח למענם. בסע' 16(ב) לכתב ההגנה נטען כי "מי מהתובעים לא ייצג אותו בבית המשפט לעניינים מקומיים". בסע' 18(ב) הכחיש הנתבע כי חתם על ייפוי הכוח, טען כי מעולם לא נתבקש לחתום עליו וכן טען כי ייפוי הכוח הוגבל לתביעה נגד מנהל מקרקעי ישראל בלבד (19(א)).

בסע' 20(א) לכתב ההגנה נטען, בניגוד לטענות קודמות של הנתבע, כי היה הליך אחד שהנתבע היה צד לו יחד עם אביו– הליך שהוגש בו כתב אישום ושהתברר בבית המשפט לעניינים מקומיים, אך לאף אחד מהדיונים שם לא התייצב מי מטעם התובעים (סע' 20(ג)). כן נטען כי הנתבע הגיע לעסקת טיעון עם המדינה ללא כל סיוע מהתובעים (20(ו)).

בסע' 20(ז) לכתב ההגנה נטען כי תובע 1 הודה בתביעה קטנה שהתנהלה כי הוא לא ייצג את הנתבע בבית המשפט, ויש בכך הודאת בעל דין (סע' 20 (ח)). הנתבע חזר והדגיש פעם נוספת את טענתו כי מעולם לא חתם על "הסכם שכר הטרחה הנטען בכתב התביעה וכי לא ניהל מו"מ עם מי מהתובעים" (סע' 24(ב)) וכן חזר וטען כי מעולם לא חתם גם על ייפוי הכוח (סע' 25(ב)).

בסע' 39(ב) לכתב ההגנה נטען כי הנתבע מעולם לא הכיר את עו"ד פירוזמן וכי הוא לא ייצג אותו בשום שלב. בסע' 53(ד) לכתב הגנה נטען כי התובעים לא צירפו ראיה כלשהי לכך שהנתבע קיבל דמי שכירות או ראיה המבססת כי קיבל חלק מהנכסים הנטענים.

התובעים עצמם ועו"ד שרון דבורה ערכו תצהירי עדות ראשית, וכן הוגשו מטעם התובעים חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד, עו"ד יצחק חגג, וחוות דעת של שמאי מקרקעין, מר יורם ברק. הנתבע ובנו זיו כהן הגישו תצהירים בתמיכה לטענות ההגנה של הנתבע. כן הזמין הנתבע לעדות את עו"ד עוזי גלבוע (ללא תצהיר) ונטען כי הוא ייצג באותה עת את היזם, חברת נאות מזרחי בע"מ. כל המצהירים והמומחים, פרט למר זיו כהן אשר התובעים ויתרו על חקירתו, נחקרו בחקירות נגדיות על תצהיריהם.

בתום החקירות הוגשו סיכומי טענות הצדדים בכתב.

דיון

הנתבע הכחיש בכתבי טענותיו ובתצהירו כי הוא חתום על ייפויי הכוח ועל הסכם שכר טרחת עוה"ד. עם זאת, טענות אלו קרסו בחקירתו הנגדית של הנתבע על תצהירו.

הנתבע נשאל במהלך החקירה שאלות שונות, ובסופו של דבר הודה כי חתם על הסכם שכר הטרחה ועל ייפוי הכוח.

"ת. לא, לא חוזר. אמרתי קודם לבית המשפט שחוץ מההקלטה שאתה הקלטת אותי שאני לא יודע מתי ובאיזה שעה חוץ מזה הייתי אצלך במשרד וחתמתי לך על יפוי כח רק לבית המשפט לעניינים מקומיים" (עמ' 64 ש' 1-2).